העובדות על התביעה של הניו יורק טיימס
שימוש הוגן מועיל לכולם. הניו יורק טיימס ניסה להציג את התביעה הזו כבחירה בין שתי אפשרויות בלבד: כתיבה אנושית או בינה מלאכותית. זה פשוט לא נכון. הדבר גם אינו עולה בקנה אחד אפילו עם השימוש של העיתון עצמו בטכנולוגיה הזו, שלא לדבר על ניסיונם של רבים אחרים בתעשיות החדשות וההוצאה לאור, המשתמשים בבינה מלאכותית בדרכים שמשאירות את הכתיבה האנושית במרכז. בלב התיק הזה עומד עקרון השימוש ההוגן ותפקידו ביצירת תועלת לכולם: מהאצת מחקר רפואי, דרך עזרה לאנשים בהצמחת עסקים קטנים ועד להענקת כלים למערכות חדשות מקומיות כדי להגיע לקהלים חדשים. התיק הזה אינו עוסק בכתיבה אנושית מול בינה מלאכותית. הוא עוסק בניסיון של הניו יורק טיימס לקבל תשלום שלא מגיע לו, על חשבון התקדמות שמועילה לכולם.
כולם מרוויחים: שימוש הוגן מועיל לכולם
תמכנו בעקביות בעיתונות, בעקרונות הוותיקים של שימוש הוגן ובהבטחה הגלומה בחוקה לעתיד פתוח ותחרותי יותר של שיתוף ידע. בשלוש השנים האחרונות – עוד הרבה לפני הגשת התביעה הזו – עבדנו עם גורמים מובילים בתעשיית החדשות כדי למצוא דרכים חדשות להפיק תועלת מבינה מלאכותית. מהגעה לקהלים חדשים, דרך בניית כלים אינטראקטיביים שמנגישים תוכן ועד לשיפור תהליכים עסקיים, מערכות חדשות ברחבי ארצות הברית משתמשות בטכנולוגיה שלנו כדי לתמוך בעבודה החשובה שהן עושות למען הקהילות שלהן. שימוש הוגן הוא המפתח למימוש ההזדמנויות האלה.
שימוש הוגן אינו רק מונח משפטי טכני שמשפיע על מה שקורה באולם בית המשפט; במשך עשרות שנים הוא מילא תפקיד מכריע בחדשנות וביצירתיות האמריקאיות, שהיטיבו עם אינספור אנשים. במקרה הזה, בבסיסו עומד העיקרון שהעובדות והידע שייכים לכולם, לטובת כולם.
כיום, אימון מודלים של בינה מלאכותית על מידע הזמין לציבור הוא רק אחת מהדרכים הרבות מאוד שבהן דוקטרינת השימוש ההוגן מקדמת חדשנות. המודלים שלנו מאומנים על נתונים הזמינים לציבור, על יסוד עקרון השימוש ההוגן. יותר ממיליארד אנשים משתמשים במודלים האלה מדי שבוע כדי לשפר את חיי היומיום שלהם: להתמצא במערכת הבריאות, להצמיח את העסקים(נפתח בחלון חדש) שלהם, ללמוד מיומנויות חדשות או אפילו פשוט לקבל עזרה במשימות יומיומיות(נפתח בחלון חדש), כדי שיוכלו לבלות יותר זמן עם המשפחה. אנשים רבים משתמשים במודלים שלנו גם בדרכים שמועילות ישירות לציבור הרחב, כגון האצת תגליות מדעיות, שיפור שירותי הבריאות וקידום מחקר רפואי. גם OpenAI Foundation(נפתח בחלון חדש) פועלת להבטיח שאנשים יפיקו תועלת מבינה מלאכותית, בין היתר באמצעות פעילותה להאצת ההתקדמות במדעי החיים(נפתח בחלון חדש).
אלה רק כמה דוגמאות לאופן שבו שימוש הוגן מאפשר חדשנות שמחוללת שינוי חיובי ומשמעותי בחייהם של אנשים אמיתיים. הטיימס מבקש לעמוד בדרכו של כל זה, והכול לטובתו שלו. בתביעתו, הטיימס מבקש מבית המשפט להתעלם מהדין הקיים ומעיקרון שמניב לחברה תועלת מוחשית זה שנים רבות, ולהעדיף את רצונותיו על פני האינטרסים של הציבור הרחב.
עם התקדמות התביעה, בית המשפט המשיך לצמצם את היקף התיק(נפתח בחלון חדש) ולדחות עילות תביעה, והטיימס נאלץ לחפש דרכים חדשות לקדם את תביעתו. אפשר לקרוא עוד על הפסיקה הרלוונטית מהעת האחרונה כאן.
עיתונות, כתיבה אנושית ובינה מלאכותית
אנחנו מאמינים שעתיד היצירתיות הוא אנושי במהותו. לדוגמה, סופר יכול להיעזר בבינה מלאכותית כדי לחקור כיצד נראתה טירה בתקופה שבה מתרחש הרומן ההיסטורי שלו, או לעקוב אחר תנועות הדמויות באפוס הפנטזיה רחב היריעה שהוא כותב כבר שנים רבות. ברור שאנשים רוצים כלים שתומכים ביצירתיות האנושית, ולא כאלה שמחליפים אותם. מבחינתנו, הצלחה פירושה לחזק את הכתיבה האנושית ואת העיתונות, כדי שיהיו בעולם יותר משתיהן.
אנחנו מאמינים גם שלעיתונות יש תפקיד חיוני בחברה – עיקרון שעולה בקנה אחד עם ההתמקדות שלנו בבינה מלאכותית המושתתת על ערכים דמוקרטיים. השימוש של הטיימס עצמו בטכנולוגיה שלנו לצורך כתבה זוכת פרס פוליצר(נפתח בחלון חדש) הוא אחת מדוגמאות מצוינות רבות לאופן שבו מערכות חדשות משתמשות בכלים האלה לטובת הקוראים, העיתונאים והפעילות העסקית שלהן.
מצבו העסקי של הניו יורק טיימס טוב מאי פעם(נפתח בחלון חדש). אבל אנחנו קשובים לקשיים הכלכליים שגורמים אחרים בתעשיית החדשות התמודדו איתם בשני העשורים האחרונים, אף שהקשיים האלה קדמו ל-ChatGPT (הדוח הזה(נפתח בחלון חדש) מציג (נפתח בחלון חדש)דוגמה לכך). לכן אנחנו משקיעים מאמצים רבים בקידום עיתונות איכותית, באמצעות כלים שמחזקים מערכות חדשות ועוזרים להן לבנות עסקים יציבים יותר לאורך זמן. הובלנו גם את תעשיית הבינה המלאכותית בפיתוח דרכים חלוציות שמאפשרות לארגונים להביע את העדפותיהם בנוגע לגישת הסורקים של OpenAI לתוכן שלהם, לצורך הצגתו בתוצאות חיפוש או אימון מודלי יסוד. מערכות בינה מלאכותית הן כוח חיובי עבור העיתונות ועבור הציבור האמריקאי. בניו יורק טיימס יודעים זאת.
מאז 2023 יצרנו שותפויות עם גופי חדשות ברחבי העולם – גדולים וקטנים, ארציים ומקומיים – כדי לתמוך בעיתונות. החל מהעבודה שלנו עם מכון לנפסט, פרויקט העיתונות האמריקאית ו-WAN-IFRA, ועד לשותפויות עם מערכות חדשות בודדות להרחבת הסיקור המקומי, להגעה לקהלים נוספים ולתמיכה בעבודה העיתונאית, שהיא אנושית כל כך.
בספטמבר 2026, למשל, הכרזנו על יוזמה חדשה בשותפות עם WAN-IFRA ועם איגוד המו"לים של העיתונות האזורית העצמאית באוקראינה (AIRPPU), לתמיכה בגופי חדשות אוקראיניים ולחיזוקם. כפי שאמרה אוקסנה ברובקו, מנכ"לית AIRPPU:
"המלחמה המתמשכת, הלחצים הכלכליים והשיבושים בחיי היומיום יצרו אתגרים חסרי תקדים עבור התקשורת העצמאית באוקראינה. אנחנו מאמינים שבינה מלאכותית יכולה לסייע מאוד ולפתוח הזדמנויות משמעותיות לשיפור תהליכי העבודה במערכות, להגברת היעילות ולמתן שירות טוב יותר לקהל. התוכנית הזו תעניק למו"לים אוקראיניים גישה למומחיות בינלאומית, לכלים מעשיים ולליווי צמוד, שיעזרו להם להפוך את ההזדמנויות האלה לתוצאות מוחשיות. והכי חשוב – היא אמורה להחזיר לעיתונאים את הזמן לעסוק בעיתונות."
אפשר לקרוא עוד על העבודה שלנו עם גופי חדשות כאן, וגם במרכז(נפתח בחלון חדש) של OpenAI Academy לגופי חדשות.
2026
סופרים, עיתונאים, יוצרים, אנשי אקדמיה, פעילים לקידום נגישות, מומחים משפטיים, ספרנים, כלכלנים ומנהיגים עסקיים הגישו לבית המשפט מסמכים התומכים בעיקרון הוותיק של שימוש הוגן ובהחלתו על אימון AI.
פוסט בבלוג – 30 באוקטובר 2026: שימוש הוגן מועיל לכולם
הגשנו בקשה שבה הצבענו על כך שעורכי הדין של התובעים לא חשפו כי מימנו את אחד המחקרים המרכזיים שעליהם הסתמכו. בית המשפט קיבל את בקשתנו, והתובעים משכו את המחקר מהתיק.
מסמך שהוגש לבית המשפט – 23 בספטמבר 2026: בקשת מחיקה(נפתח בחלון חדש)
מסמך מתיק בית המשפט – 6 באוקטובר 2026: החלטה(נפתח בחלון חדש)
מסמך שהוגש לבית המשפט – 4 בספטמבר 2026: מסמך טיעונים משפטיים(נפתח בחלון חדש) (בעניין גילדת הסופרים), מסמך טיעונים משפטיים(נפתח בחלון חדש) (בעניין הניו יורק טיימס)
בית המשפט דחה שוב עילות תביעה בתיק הזה וגם בתיק של זיף דייוויס, כששתי התביעות ממשיכות להתגלות ככאלה שאינן עומדות בבחינה מעמיקה.
מסמך שהוגש לבית המשפט – 6 באוגוסט 2026: החלטה(נפתח בחלון חדש) (ניו יורק טיימס), החלטה(נפתח בחלון חדש) (זיף דייוויס)
2025
עם פסיקות בתי המשפט בנושא שימוש הוגן וצמצום עילות התביעה של הניו יורק טיימס בתיק הזה, העיתון נשען יותר ויותר על טקטיקות משפטיות תוקפניות ובלתי סבירות, כגון פגיעה בפרטיות המשתמשים שלנו.
אנחנו נאבקים באופן פעיל בדרישת הטיימס שנמסור 20 מיליון מהשיחות הפרטיות שלכם ב-ChatGPT. בטיימס טוענים שהם עשויים למצוא דוגמאות למשתמשים שלנו שמנסים לעקוף את חומת התשלום של העיתון באמצעות ChatGPT.
שופט בית המשפט המחוזי הכריע בערעור שלנו, ואנחנו קיימנו את הצו, כפי שאנחנו מחויבים לעשות. בהמשך מפורטים הצעדים שנקטנו להתממת הנתונים ולבקרה קפדנית על הגישה אליהם, לצד מאמצינו המתמשכים להגן על פרטיות המשתמשים לאורך ההליך המשפטי הזה.
לצערנו, אנחנו מחויבים לציית לצו של שופט המגיסטרט, ובמקביל ממשיכים להיאבק בפגיעה הזו של הניו יורק טיימס בפרטיות המשתמשים, במסגרת הערעור שלנו בפני שופט בית המשפט המחוזי.
הנתונים שאנחנו מעמידים לעיון כדי לציית לצו עברו תהליך התממה, שנועד להסיר או למסך פרטים מזהים ומידע פרטי אחר. הגישה אליהם כפופה לבקרות קפדניות שנועדו למנוע מהטיימס להעתיק ולהדפיס נתונים שאינם רלוונטיים ישירות לתיק הזה. נמשיך להתנגד לכל ניסיון של הטיימס להשתמש בשיחות צ'אט במסגרת ההליך המשפטי הזה בדרכים שעלולות לפגוע עוד יותר בפרטיותו של משתמש כלשהו.
סירובו של הטיימס לחזור בו מבקשתו לפגוע בפרטיותם של עשרות מיליוני אנשים ממשיך לעמוד בסתירה לתפקיד החשוב שמילאה העיתונות לאורך ההיסטוריה בהגנה על הזכות לפרטיות. גם שופט המגיסטרט וגם הטיימס הסתמכו על כך שחברת Anthropic הייתה מוכנה למסור(נפתח בחלון חדש) חמישה מיליון מהשיחות של משתמשיה במסגרת הליך משפטי, ללא קשר לרלוונטיות שלהן. אולם ההחלטה של Anthropic אינה יוצרת כאן תקדים, ואינה מצדיקה פגיעה בפרטיות המשתמשים שלנו.
פרטיות המשתמשים שלנו נמצאת בראש סדר העדיפויות, ונמשיך להיאבק כדי להגן עליה.
מסמך שהוגש לבית המשפט – 10 בדצמבר 2025: מכתב הערעור המעודכן שלנו לשופט בית המשפט המחוזי(נפתח בחלון חדש)
מסמך שהוגש לבית המשפט – 24 בנובמבר 2025: הערעור שלנו בפני שופט בית המשפט המחוזי(נפתח בחלון חדש)
מסמך שהוגש לבית המשפט – 14 בנובמבר 2025: המכתב שלנו לבית המשפט(נפתח בחלון חדש)
פוסט בבלוג – 12 בנובמבר 2025: המאבק בפגיעה של הניו יורק טיימס בפרטיות המשתמשים
מסמך שהוגש לבית המשפט – 12 בנובמבר 2025: הבקשה שלנו לעיון מחדש(נפתח בחלון חדש)
פוסט ברשת חברתית – 12 בנובמבר 2025: הציוץ של ג'ייסון קוון בנושא פרטיות המשתמשים(נפתח בחלון חדש)
במאי 2025 דרש הטיימס בתחילה שנמסור 1.4 מיליארד שיחות פרטיות ב-ChatGPT. אנחנו מתנגדים לדרישה הזו בעקביות.
קודם לכן ביקש הטיימס מבית המשפט לחייב אותנו לשמור את כל שיחות המשתמשים ללא הגבלת זמן – אפילו שיחות שהמשתמשים בחרו למחוק(נפתח בחלון חדש). נאבקנו בכך והחזרנו למשתמשים שלנו את השליטה בשיחות הפרטיות שלהם. נזכיר שוב: מדובר במשתמשים שאין להם שום קשר לתביעה.
פוסט ברשת חברתית – 26 ביוני 2025: הציוץ של סם אלטמן בנושא פרטיות בבינה מלאכותית(נפתח בחלון חדש)
פוסט בבלוג – 5 ביוני 2025: איך אנחנו מגיבים לדרישות הנתונים של הניו יורק טיימס כדי להגן על פרטיות המשתמשים
שני שופטים פדרליים, בשני תיקים נפרדים, כבר אישרו כל אחד בנפרד את מה שדיני זכויות היוצרים תומכים בו זה שנים רבות: הם קבעו באותם תיקים שאימון מודלים של בינה מלאכותית הוא שימוש טרנספורמטיבי במידה רבה, המוגן מכוח עקרון השימוש ההוגן.
מסמך שהוגש לבית המשפט – 23 ביוני 2025: החלטה בעניין בארץ נגד Anthropic(נפתח בחלון חדש)
מסמך שהוגש לבית המשפט – 25 ביוני 2025: החלטה בעניין קאדרי נגד Meta Platforms(נפתח בחלון חדש)
ארגון The Conference Board ציין(נפתח בחלון חדש): "התיקים האלה הם ניצחונות משמעותיים למפתחים... בשני המקרים ציינו השופטים שהשימוש של כל מודל בינה מלאכותית בחומר המוגן בזכויות יוצרים היה טרנספורמטיבי במידה רבה – רכיב מרכזי בעמידה בתנאי דוקטרינת השימוש ההוגן."
כפי שאנחנו אומרים כבר זמן רב:
"מודלים של בינה מלאכותית הם טרנספורמטיביים באופן מהותי. הם משתמשים בכוח חישוב עצום כדי ללמוד דפוסים מתמטיים עמוקים, ניתוחים ותובנות מתוך טריליוני נקודות נתונים, וכך ליצור תוכן חדש – או אפילו 'לחשוב' במונולוג פנימי כמו בני אדם. הם נועדו ליצור תובנות והבנות חדשות ומעמיקות, ויש בהם מנגנוני הגנה שנועדו למנוע שכפול של החומר שממנו הם לומדים." —ג'ייסון קוון, סמנכ"ל אסטרטגיה, OpenAI(נפתח בחלון חדש)
הטיימס נמנע במידה רבה מליידע את קוראיו באותה עת על ההחלטות החשובות האלה של בתי המשפט, וסיקר אותן רק בקושי ובדרך אגב. לעומת זאת, אחרים לא נרתעו מסיקור מלא של הפסיקות החשובות האלה, שיש בהן בבירור עניין ציבורי – ובהם וול סטריט ג'ורנל(נפתח בחלון חדש), NPR(נפתח בחלון חדש), פורצ'ן(נפתח בחלון חדש), הגרדיאן(נפתח בחלון חדש), טקראנץ'(נפתח בחלון חדש) ואחרים.
בית המשפט המשיך לבחון בקפדנות את עילות התביעה של הטיימס ודחה כמה מהן, וכך אפשר למקד את התיק בעיקר בשימוש הוגן.
מסמך שהוגש לבית המשפט – 4 באפריל 2025: החלטה מנומקת(נפתח בחלון חדש)
בדומה לכך, בית המשפט צמצם את היקף התיק ודחה כמה מעילות התביעה שהעלתה זיף דייוויס, לרבות אלה הנוגעות לטענות בדבר סימני מסחר וחוק DMCA.
מסמך שהוגש לבית המשפט – 15 בדצמבר 2025: החלטה מנומקת וצו(נפתח בחלון חדש)
2024
הטיימס טען באופן כוזב ש"השמדנו" נתונים במהלך הליך גילוי המסמכים. הסברנו לבית המשפט שבפועל, הטיימס ביקש לשנות הגדרה באחד המחשבים שהעמדנו לרשותו לצורך עיון בנתונים במסגרת ההליך המשפטי. השינוי הזה, שנעשה לבקשתו, מחק את מבנה התיקיות בכונן מטמון זמני, שבו השתמש הטיימס בטעות לאחסון החיפושים שלו. שום נתון לא אבד בפועל. כל מה שהטיימס היה צריך לעשות הוא להריץ שוב את החיפושים.
מסמך שהוגש לבית המשפט – 22 בנובמבר 2024: המכתב שלנו לבית המשפט(נפתח בחלון חדש)
עוד התברר שהטיימס, שהאשים אותנו לשווא בהשמדת נתונים, מחק בעצמו בחשאי ראיות(נפתח בחלון חדש) לשימוש הנרחב שלו במודלים של OpenAI לצרכים פנימיים. זו הייתה עובדה שלא הייתה שנויה במחלוקת בבית המשפט.
מסמך שהוגש לבית המשפט – 29 ביולי 2025: המכתב שלנו לבית המשפט(נפתח בחלון חדש)
בתביעה קשורה בנושא זכויות יוצרים, בית המשפט דחה את עילות התביעה של Raw Story ו-AlterNet נגד OpenAI מכוח חוק DMCA, משום שלא הוכיחו נזק ממשי וספציפי כתוצאה מההסרה לכאורה של פרטי זכויות היוצרים שלהן בידי OpenAI, וקבע שטענותיהן ספקולטיביות מדי.
מסמך שהוגש לבית המשפט – 7 בנובמבר 2024: החלטה בעניין Raw Story Media, Inc. ו-Alternet Media, Inc. נגד OpenAI, Inc.(נפתח בחלון חדש) (נפתח בחלון חדש)
הטיימס הפך את הסיקור החדשותי שלו לבמה לטענותיו המשפטיות, תוך שילוב טענות מהתביעה בכתבות על OpenAI. אף שגילוי נאות הוא דבר מקובל, הבלטה כזו שלו – לעיתים קרובות באמצעות שילובו באמצע כתבות – אינה מקובלת.
נובמבר 2025: (הניו יורק טיימס תבע(נפתח בחלון חדש) את OpenAI ואת מיקרוסופט בטענה להפרת זכויות יוצרים על תוכן חדשותי בקשר למערכות בינה מלאכותית. החברות הכחישו את הטענות.)
אוגוסט 2024: (הטיימס תבע(נפתח בחלון חדש) בדצמבר את OpenAI ואת מיקרוסופט בגין הפרת זכויות יוצרים על תוכן חדשותי בקשר למערכות בינה מלאכותית.)
הנה דוגמה מכתבה שפורסמה בדצמבר 2025:
OpenAI, מפתחת ChatGPT, מסרה שיש לה מנגנוני הגנה נרחבים לשמירה על המידע הפרטי של משתמשיה.
נציגת החברה ציינה שמשתמשים יכולים לבחור שלא לאפשר שימוש בשיחות שלהם לאימון מודלים עתידיים, ואמרה שהחברה בוחנת את מערכותיה מול מתקפות מדומות. לדבריה, החברה גם משתפת כמות מזערית של נתונים עם ספקי שירות חיצוניים. (הטיימס תבע את OpenAI בטענה להפרת זכויות יוצרים על תוכן חדשותי. OpenAI הכחישה את הטענות.)
בבקשה לסילוק התביעה(נפתח בחלון חדש) שהגשנו בפברואר 2024, הסברנו כיצד העקרונות הוותיקים של שימוש הוגן חלים באופן חד-משמעי על אימון מודלים של בינה מלאכותית ועומדים במרכז התיק הזה. הדגשנו גם שהטיימס נקט דרך מטעה והשקיע מאמצים ניכרים בתמרון מכוון של הנחיות כדי לכפות שחזור של טקסטים – שימוש לרעה מובהק במוצרים שלנו, שאינו משקף את האופן שבו אנשים משתמשים ב-ChatGPT.
בינתיים, ברחבי תעשיית החדשות, גופי תקשורת מובילים ברמה הארצית והבינלאומית אימצו בינה מלאכותית כדי להצמיח את עסקיהם ולחדש אותם. יותר מ-20 גופי תקשורת, ובהם אקסיוס, האטלנטיק, קונדה נאסט, דוטדאש מרדית(נפתח בחלון חדש), הרסט, ניוז קורפ(נפתח בחלון חדש), פריסה מדיה וווקס מדיה, יצרו איתנו שותפויות כדי להשתמש בבינה מלאכותית להגעה לקהלים חדשים, לבניית מוצרים חדשים ולתמיכה בעיתונות בת-קיימא.
2023
שמנו לנו למטרה לתמוך בסביבת חדשות בריאה, להיות שותפים טובים וליצור הזדמנויות שמועילות לשני הצדדים. יצרנו שותפויות עם סוכנות הידיעות AP, עם אקסל שפרינגר, עם פרויקט העיתונות האמריקאית ועם אוניברסיטת ניו יורק(נפתח בחלון חדש).
ניהלנו גם שיחות בתום לב עם הניו יורק טיימס, אך ב-27 בדצמבר 2023, ללא התראה מוקדמת, נודע לנו על התביעה שלו מקריאה בעיתון עצמו. זו הייתה הפתעה ואכזבה. אנחנו חולקים על טענותיו.
להבין את דיני זכויות היוצרים והשימוש ההוגן
כפי שהסביר(נפתח בחלון חדש) בית המשפט העליון של ארצות הברית, "הגנת 'השימוש ההוגן' מאפשרת לציבור להשתמש לא רק בעובדות וברעיונות הכלולים ביצירה המוגנת בזכויות יוצרים, אלא גם בביטוי עצמו בנסיבות מסוימות", לרבות "למטרות כגון ביקורת, פרשנות, דיווח חדשותי, הוראה... עיון אקדמי או מחקר".
בתי המשפט שוקלים ארבעה שיקולים, שאינם רשימה ממצה(נפתח בחלון חדש), בבואם לקבוע אם שימוש מסוים הוא שימוש הוגן:
מטרת השימוש ואופיו, לרבות השאלה אם הוא מסחרי או נועד למטרה חינוכית שלא למטרות רווח.
אופי היצירה המוגנת בזכויות יוצרים.
היקף החלק שבו נעשה שימוש ומהותיותו ביחס ליצירה המוגנת בזכויות יוצרים בכללותה.
השפעת השימוש על השוק הפוטנציאלי של היצירה המוגנת בזכויות יוצרים או על ערכה.
אנחנו סבורים שאימון בינה מלאכותית יוצרת והשימוש בה עומדים בתנאי השימוש ההוגן, ולו משום שמדובר בשימושים אנליטיים וטרנספורמטיביים, שאינם נועדו לביטוי ואינם מחליפים את השווקים של היצירות המקוריות או פוגעים בהם.
לדוגמה, במודלים שלנו נעשה מגוון רחב של שימושים טרנספורמטיביים:
מדענים ומתמטיקאים משתמשים בהם כדי לקדם את תחומי העיסוק שלהם, וגם במסגרת המאמצים להאיץ פיתוח תרופות.
ממשלת איסלנד, מצידה, יצרה שותפות עם OpenAI בפרויקט שמטרתו להשתמש במודלים שלנו כדי לסייע בשימור השפה האיסלנדית.
גם כמה מהחברות המוכרות בעולם מוצאות דרכים חדשות ליישם את הטכנולוגיה שלנו במגוון מגזרים. הדוח שלנו על מצב הבינה המלאכותית בארגונים מדצמבר 2025 מציג רק חלק מהדרכים שבהן המודלים שלנו מניבים תוצאות חיוביות לארגונים במגוון תחומים.
גם בעלי עסקים קטנים, כמו גם מייסדי חברות ויזמים, נעזרים בבינה מלאכותית כדי להצמיח את עסקיהם. ההישג של GPT‑5.2, שקבע רף ביצועים חדש במבחן GDPval בסוף 2025 – מבחן המעריך משימות מוגדרות היטב של עבודת ידע ב-44 מקצועות – ממחיש כיצד הטכנולוגיה הזו יכולה להועיל ליזמים שמשאביהם מוגבלים.
חשוב לציין שבינה מלאכותית ממשיכה לשמש גם משאב רב ערך לאנשי חינוך.
השימושים האלה אינם תיאורטיים – אפשר לראות אותם בעולם האמיתי כבר עכשיו. בינה מלאכותית כבר ממלאת תפקיד מוחשי בצמיחת הכלכלה כולה, בהאצת תגליות מדעיות, בשיפור תוצאות הטיפול הרפואי ובהנגשת החינוך.