רעיונות חדשים למדיניות בעידן הבינה
מימון פרויקטים עצמאיים לקידום הזדמנויות כלכליות וחוסן עם התקדמות הבינה המלאכותית.
OpenAI מעניקה מענקים ל-14 פרויקטים בהובלת ארגונים עצמאיים, לקידום הזדמנויות כלכליות וחוסן חברתי עם התקדמות הבינה המלאכותית. המענקים מממשים התחייבות שקיבלנו על עצמנו כשפרסמנו את מדיניות תעשייתית לעידן הבינה באפריל 2026: לתמוך באחרים בבדיקה, באתגור ובפיתוח של הרעיונות שהצענו, כדי להבטיח שבינה מלאכותית מתקדמת תועיל לכולם.
יכולות הבינה המלאכותית משתפרות במהירות, ויש לה פוטנציאל לשנות מהיסוד את האופן שבו אנשים לומדים, יוצרים ומשתתפים בכלכלה. גם השימוש בה מתרחב: מיליארד אנשים ברחבי העולם משתמשים ב-ChatGPT, במגוון אזורים גאוגרפיים, רמות הכנסה וקבוצות דמוגרפיות. המשתמשים מגיעים מכל קבוצות הגיל העיקריות; מספר המשתמשים הבגירים שלנו, הן מתחת לגיל 30 והן מעליו, גדול מזה של כל מעבדה אחרת בחזית הבינה המלאכותית.
אבל גישה רחבה לטכנולוגיה היא רק חלק מהתמונה. השאלה אם הבינה המלאכותית תשרת בסופו של דבר את הרבים ולא את המעטים תלויה גם בהחלטות שחברות יקבלו לגבי אופן הטמעתה וחלוקת התועלת ממנה. כדי שפירות עידן הבינה יגיעו לציבור רחב, נדרשת מדיניות שאפתנית לא פחות מהשינוי הטכנולוגי עצמו — כלומר, יש צורך בגישות חדשות ולא רק בהתאמות למדיניות הקיימת.
ההחלטות האלה אינן צריכות להתקבל בידי חברות טכנולוגיה בלבד. בחברות דמוקרטיות, עליהן להתגבש באמצעות מוסדות דמוקרטיים ודיון ציבורי. לארגוני מחקר ומדיניות עצמאיים יש תפקיד חשוב במיוחד: הם יכולים לפתח ולבחון גישות חדשות, לאתגר הנחות יסוד — גם את שלנו — ולשמש מעבדות לרעיונות שממשלות יוכלו להתאים לקהילות ולנסיבות שלהן.
באמצעות המענקים החדשים האלה, חוקרים ואנשי מקצוע יהפכו רעיונות כלליים לעבודה מעשית, ויבחנו מה עשוי להצליח, מה עשויה להיות העלות וכיצד ניתן ליישם את הגישות באחריות. יותר מ-400 אנשים וארגונים נענו לקול הקורא שלנו להגשת הצעות. המועמדים בחרו רעיון והציעו פרויקטים שיוכלו לתרום תרומה משמעותית להבנה הציבורית ולפיתוח מדיניות. OpenAI תעניק לפרויקטים שנבחרו מימון כולל של מיליון דולר, ועוד קרדיטים לשימוש ב-API בשווי של עד מיליון דולר.
הפרויקטים מתקיימים בארצות הברית, באיחוד האירופי, בברזיל, בסינגפור ובקוריאה הדרומית, ועוסקים בשתי שאלות רחבות: כיצד בינה מלאכותית יכולה להרחיב הזדמנויות כלכליות, וכיצד חברות יכולות לבנות חוסן ככל שהיכולות מתקדמות. חלקם יפיקו מחקרים ומודלים למדיניות, ואחרים יבנו אבות טיפוס, מערכי נתונים ומסגרות שניתן לבחון בפועל. להלן תקצירי הפרויקטים שנבחרו.
מכון היזמות האמריקאי: הוועדה הדו-מפלגתית של AEI ו-Urban לבינה מלאכותית ולעתיד כוח העבודה האמריקאי. הוועדה הדו-מפלגתית של AEI ו-Urban תפתח תרחישים של שיבוש קל, מתון ונרחב בעקבות השפעת הבינה המלאכותית על תעסוקה ומיומנויות, ותקשר בין מדדים נצפים לשיבוש לבין תוכניות פעולה למדיניות.
המרכז לחקר המדיניות האירופית — חלוקת פירות הבינה המלאכותית. CEPS יבחן כיצד העלייה בפריון בזכות בינה מלאכותית מתחלקת בין עובדים, חברות, מגזרים, אזורים ומדינות באירופה, תוך השוואת האיחוד האירופי לארצות הברית. על בסיס שילוב הממצאים האמפיריים הקיימים, הפרויקט יפתח עקרונות מדיניות חדשניים למודל אירופי מחודש של השקעה חברתית ולרשתות ביטחון גמישות, כדי להבטיח שהשגשוג שמניעה הבינה המלאכותית יגיע לציבור רחב. הפרויקט יפיק מחקר מדיניות והמחשות חזותיות, ויקיים סדנה לתיקוף הממצאים עם בעלי עניין.
המרכז האירופי לכלכלה פוליטית בינלאומית: מעבודה לבעלות על נכסים יצרניים. ECIPE יבחן כיצד הרחבת הגישה לבינה מלאכותית והבעלות על נכסים יצרניים עשויות לסייע לאנשים להשתתף בכלכלה ככל שיכולות הטכנולוגיה משתפרות. הפרויקט יפתח מסגרת מעשית ל״זכות לבינה מלאכותית״ וישווה בין מודלים, ובהם בעלות עובדים, השקעות אזרחים, בעלות באמצעות קרנות פנסיה, קרנות עושר חברתיות ושותפות בקניין רוחני. הוא יפיק דוח מסכם ופרסומי תובנות קצרים, ויקיים סמינר מקוון לציבור.
מכון השפע: שפע אנרגטי, מדינה אחר מדינה. מכון השפע ישווה בין הדרכים שבהן מדינות בארצות הברית יכולות להרחיב את ייצור החשמל והולכתו כמענה לביקוש של מרכזי נתונים, ובו בזמן להניב תועלת מקומית מדידה. הוא יפתח מסגרת מדיניות למדינות, ניתוח היסטורי ושכבת מדיניות באטלס מרכזי הנתונים שתהיה נגישה לציבור.
המכון למדיניות פרוגרסיבית: זכויות סוציאליות הצמודות לאדם בעידן המידע. PPI יתכנן מערכת זכויות סוציאליות הצמודות לאדם, שתכסה פרישה, בריאות, חופשות, השכלה, הכשרה ונכות במגוון צורות העסקה. הוא יפתח אבטיפוס של ״ביטוח פרנסה״ שיופעל בעקבות שינויים רחבים במשלח יד, ולאחר מכן יזהה את שינויי החקיקה והשינויים הטכניים הנדרשים ליישום המודל.
Tax Foundation: מדיניות מס בעידן הבינה המלאכותית. Tax Foundation תנתח כיצד אימוץ בינה מלאכותית עשוי לשנות את האיזון בין הכנסות מעבודה, רווחי חברות, רווחי הון ומקורות אחרים של הכנסות המדינה. מסמך מדיניות מסכם, שייתמך בניתוח כמותי, יבחן אפשרויות מיסוי לפי עקרונות של ניטרליות, פשטות, שקיפות, יציבות ויעילות כלכלית, תוך התייחסות מפורשת לחדשנות, לאימוץ הטכנולוגיה, לתחרות, לכושר תחרות ולחוסן פיסקלי.
Windfall Trust: קבוצות עבודה לאומיות למדיניות כלכלית בתחום הבינה המלאכותית. Windfall Trust תרחיב רשת של קבוצות עבודה בארצות הברית, בבריטניה, בקנדה, באיחוד האירופי ובאמריקה הלטינית, כדי לבחון שאלות הנוגעות למדיניות פיסקלית, לשוק העבודה, לרווחה ולכושר תחרות בתרחישים שונים של התפתחות הבינה המלאכותית. היא גם תקים קבוצת עבודה בינלאומית שתתמקד כולה בהיערכות ובתיאום כלכלי בזירה הבינלאומית. קבוצות העבודה יחברו בין כלכלנים, מומחי מדיניות, סוקרים ושותפים אזוריים, ו-Windfall Trust תפרסם לציבור סיכומים משולבים של התובנות המרכזיות מהן.
המכון למתמטיקה טהורה ויישומית: בניית חוסן מחקרי בעידן הבינה. IMPA יחקור מה דרוש למוסדות מחקר כדי להפוך גישה לבינה מלאכותית להתקדמות מדעית משמעותית, לרבות תמיכה הנדסית, הכשרה, ממשל, משאבי מחשוב ותשתיות מקומיות. בשיתוף מתמטיקאים בברזיל, המכון יפתח מסגרת למדידה ולהערכת עלויות שניתן ליישם גם בהקשרים אחרים, הנחיות מעשיות לשימוש אמין בבינה מלאכותית במתמטיקה, ודוח לציבור שיבחן את הזכות לבינה מלאכותית ואת ביזור תהליכי הגילוי המדעי.
בית החולים של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת סאו פאולו: תשתית בינה מלאכותית קלינית שמעמידה את האדם במרכז בבתי חולים ציבוריים. HCFMUSP יערוך הערכה מבוקרת, לפני ההטמעה, של אבטיפוס לתשתית מידע קליני הנתמכת בבינה מלאכותית, שנועדה לארגן מידע קליני במערכת הבריאות המאוחדת של ברזיל, SUS. באמצעות נתונים סינתטיים בלבד או נתונים שפרטיהם המזהים הוסרו כראוי, הפרויקט יבחן אם בינה מלאכותית קלינית שמעמידה את האדם במרכז יכולה לצמצם את הצורך בסקירת רשומות מפוזרות, לשפר את תהליכי העבודה של הצוות הקליני, לתמוך בטיפול מבוסס ראיות ובתהליכי סיווג לפי רמות סיכון, ולסייע למטופלים להתמצא בשירותי הבריאות, לנהל תהליכי חידוש מרשמים ולזהות תסמיני אזהרה שיש להפנות לבחינת הצוות הקליני — תוך שמירה על שיקול הדעת של הרופאים ועל פיקוח אנושי.
המכון לביטחון ולטכנולוגיה: מסגרת תפעולית לשיפור עצמי רקורסיבי בלתי מבוקר — מדידה, תיאום ותגובה. IST יקים מסגרת למדידה ולתיאום עבור מערכות בינה מלאכותית בעלות יכולת שיפור עצמי רקורסיבי (RSI). הפרויקט יפתח הגדרות מבוססות טכנית, מדדים נצפים לשינוי עצמי בלתי מבוקר, שיטות סיווג אירועים לתקשורת בין מעבדות, וקריטריונים להסלמה שיקשרו בין אותות טכניים להחלטות על תגובה מתואמת. התוצרים יכללו סכמה לסיווג אירועים, מסלולי הסלמה לתיאום בין התעשייה לממשלה, ותקציר מנהלים לציבור.
היוזמה לצמצום האיום הגרעיני: תכנון שיתוף מידע חוצה גבולות על סיכוני AIxBio. NTI | bio תבחן את ההיתכנות המשפטית לשיתוף בינלאומי מאובטח של יכולות בינה מלאכותית, סיכונים ואמצעים לצמצומם. לאחר מכן, NTI | bio תתכנן ארכיטקטורה בסיסית לשיתוף מידע, כדי לשפר את הבטיחות והביטחון בתחום AIxBio בזירה הבינלאומית.
המועצה לסיכונים אסטרטגיים: בטיחות רבה יותר בעזרת אנשים — יחידת לימוד בבטיחות frontier AI והתנסות מעמיקה במעבדות לאנשי מקצוע בתחום הביטחון הלאומי. מעבדת הסיכונים המשולבים של CSR תבחן כיצד אנשי מקצוע בתחום הביטחון הלאומי יכולים לבנות יכולת מוסדית בתחומי הבטיחות והממשל של frontier AI. באמצעות הכשרה בתוכנית עמיתים וקשר עם מעבדות frontier AI וחוקרי בטיחות, הפרויקט יפיק ניתוחים לציבור בנושא פיקוח ושמירה על שליטה אנושית משמעותית ככל שיכולות הבינה המלאכותית מתקדמות.
האוניברסיטה הטכנולוגית נאניאנג: סוכני LLM שומרי פרטיות לסימולציות של מדיניות ממשלתית הניתנות לביקורת. NTU תפתח ותעריך מסגרת של סוכני בינה מלאכותית שתמיר נתוני עסקאות פיננסיות ברמת הפרט לפרופילים התנהגותיים שומרי פרטיות, כדי לדמות כיצד משקי בית יגיבו לתשלומי העברה ממשלתיים ולמדיניות תעשייתית עוד לפני יישומם. הסימולציות יתוקפו מול תגובות שנצפו לצעדי מדיניות קודמים ומול מדדי ייחוס סטטיסטיים מקובלים. תוצרי הפרויקט יהיו אבטיפוס, סכמה לפרופילים שומרי פרטיות, דוחות הניתנים לביקורת שיסבירו את הבסיס לכל תחזית וכיצד שינויים בתכנון המדיניות צפויים לשנות אותה, ומנגנוני הגנה לשימוש ממשלתי אחראי.
אוניברסיטת יונסיי: אחריותיות דמוקרטית בסיוע בינה מלאכותית. אוניברסיטת יונסיי תבחן אם שיטות שקופות המבוססות על בינה מלאכותית ועוברות תיקוף אנושי יכולות לסייע בהערכת איכות הפיקוח באספה הלאומית של קוריאה הדרומית. השלב הראשון יפיק דוח ניתוח, מערך נתונים ניסיוני ומדריך קידוד שיבחנו את השימוש בראיות, את הקיטוב ואת איכות הפיקוח הפרלמנטרי.
הפרויקטים יימשכו שישה חודשים, ותוצאותיהם יפורסמו ב-2027.
במסמך מדיניות תעשייתית לעידן הבינה, טענו שממשלות צריכות להיות מוכנות להשתמש במלוא ארגז הכלים של המדיניות — ממימון מחקר ופיתוח כוח העבודה ועד כלים לעיצוב השוק ואסדרה ממוקדת — כדי לסייע לחברות להתמודד עם מעבר טכנולוגי בסדר גודל כזה. אבל לאף חברה או ממשלה אין את כל התשובות.
מטרת המענקים האלה היא להרחיב את מעגל האנשים שמגבשים את התשובות: לתמוך במוסדות עצמאיים ברחבי העולם הבוחנים רעיונות חדשים, מבססים תשתית ראיות ומסייעים לחברות דמוקרטיות להחליט כיצד בינה מלאכותית יכולה להרחיב הזדמנויות ולחזק חוסן. הפרויקטים האלה הם התחלה, ואנו מקווים שתוצאותיהם יתרמו לדיון ציבורי רחב הרבה יותר במדיניות הנדרשת בעידן הבינה.
