שימוש הוגן מועיל לכולם

AI Progress⁠(נפתח בחלון חדש)

על בית המשפט לדחות את ניסיונם של התובעים להרחיב את זכויות היוצרים מעבר לגבולותיהן המוכרים. באימון AI נעשה שימוש ביצירות המוגנות בזכויות יוצרים למטרה שונה מהותית; הוא אינו מספק לציבור דרך חלופית לגשת ליצירות אלה, ואינו גורם לפגיעה בשוק המוכרת לפי חוק זכויות היוצרים. במקום זאת, הוא מאפשר קשת רחבה של טכנולוגיות טרנספורמטיביות שכבר מביאות תועלת לציבור. זכויות יוצרים נועדו לקדם יצירתיות וקדמה, לא לדכא חדשנות חוקית או להגן על יוצרים מפני תחרות. לפיכך, העקרונות המבוססים של שימוש הוגן מחייבים את המסקנה שאימון AI גנרטיבי הוא שימוש הוגן.

המועצה האמריקאית לעיוורים, איגוד ספריות המחקר, איגוד הספריות האמריקאי, איגוד הטכנולוגיה הצרכנית וברית התוכנה העסקית⁠(נפתח בחלון חדש)

תיק זה נוגע לא רק לחברות המפתחות מודלי שפה גדולים (LLMs). הוא משפיע על חוקרים בתחום הרפואה ומטופלים, על אנשי חינוך המלמדים תלמידים בעלי צורכי למידה שונים, על אנשים עם מוגבלויות המבקשים עצמאות רבה יותר, על חקלאים המיישמים ידע חקלאי, על יוצרים עצמאיים המפתחים צורות ביטוי חדשות ועל ענפי תעשייה — מתוכנה ועד משפטים. לקהילות אלה יש עניין משותף ביכולת לחקור וללמוד ממקורות ידע רחבים ומגוונים, ובגישה לכלים המאפשרים להפיק תועלת מהלמידה הזו. רבים מבני הקהילות הללו מסתמכים על מערכות שפיתחו אחרים, ובהן מערכות AI בקוד פתוח, במקום לאמן מודלים בעצמם. השימוש ההוגן תומך ביכולתם ללמוד, לגלות, לתקשר וליצור. הגבלות על אימון במסגרת שימוש הוגן ישפיעו הן על המוסדות המפתחים AI והן על האנשים המשתמשים בו.

ברית היוצרים⁠(נפתח בחלון חדש)

תיאוריית דילול השוק מבקשת מדיני זכויות היוצרים להגן על בעלי הזכויות מפני תופעה כלכלית שמעולם לא הגבילו בעבר. יצירות חדשות עשויות להפחית את המכירות, את החשיפה או את הערך של יצירות ישנות יותר, בלי להעתיק את הביטוי המוגן שלהן. חוק זכויות היוצרים מותיר במכוון תחרות זו מחוץ לשליטתו של בעל זכות היוצרים. לפיכך, ידיד בית המשפט מבקש בכבוד מבית המשפט לקבוע כי ״דילול השוק״, כלומר לחץ תחרותי מצטבר הנובע מתוצרים שאינם מפרים זכויות — לרבות כאלה שעוסקים באותו נושא או משתייכים לאותה סוגה, חולקים מאפיינים שאינם מוגנים או מתחרים על אותו קהל — אינו פגיעה בשוק המוכרת לפי 17 U.S.C. § 107(4). דחיית התיאוריה תשמר את ההבחנה שעליה שמר תמיד בית המשפט לערעורים של הסבב השני: זכויות יוצרים מגינות על יוצרים מפני תחליפים לביטוי המוגן שלהם, לא מפני הצלחתו של ביטוי חדש שרק מתחרה בו.

לשכת הקדמה, מכון השפע וטרוור לורנס ג׳וניור⁠(נפתח בחלון חדש)

הניסיון של תעשיית היצירה המודרנית עם AI גנרטיבי ממחיש היטב כיצד עקרונות אלה פועלים הלכה למעשה, ומראה כיצד כלי AI גנרטיבי מקדמים את התכלית המרכזית של זכויות היוצרים: לאפשר יצירה אנושית נוספת. לדוגמה, מוזיקאים משתמשים ב-AI גנרטיבי כדי לבחון עיבודים, לפתח מנגינות ולהוציא לפועל פרויקטים שמגבלות משאבים היו עלולות למנוע. כלים אלה תומכים בשיקול הדעת של האמן ומסייעים לממש את החלטותיו, ובכך מרחיבים את אפשרויות הביטוי האנושי ואת מגוון היצירות הזמינות לציבור.

איגוד תעשיית המחשוב והתקשורת⁠(נפתח בחלון חדש)

אימון מודל AI גנרטיבי הוא מן השימושים הטרנספורמטיביים המובהקים ביותר שבית משפט התבקש לבחון. היצירות המוגנות בזכויות יוצרים אינן מועתקות לשם צריכה או הפצה; הן מנותחות כדי לחלץ דפוסים סטטיסטיים המאפשרים לכלי ליצור טקסט חדש או פלט אחר לפי הנחיותיו של משתמש אנושי. הן מטרת השימוש הזה והן אופיו שונים בתכלית מהמטרה ומהאופי המקוריים של היצירות שעליהן הוא מבוסס.

אד לי ורבקה טושנט⁠(נפתח בחלון חדש)

פרופסורים למשפטים

תוצרים אלה, שאינם מפרים זכויות יוצרים, אינם דומים דמיון מהותי ליצירות התובעים, אלא פשוט משתייכים לאותה סוגה או מכילים עובדות דומות. תיאוריית ה״דילול״ חסרת התקדים של התובע הופכת את דיני זכויות היוצרים על פיהם. סוגות ועובדות אינן יכולות להיות מוגנות בזכויות יוצרים. לפי סעיף זכויות היוצרים בחוקה, רכיבים אלה אינם ״כתבים״ מקוריים של ״יוצר״ כלשהו, ומותר להעתיקם בחופשיות.

קרן החזית האלקטרונית⁠(נפתח בחלון חדש)

התובעים מבקשים מבית המשפט לזנוח זהירות זו ולשכתב את דיני זכויות היוצרים כך שיכללו דרישה להשגת החומרים כדין, שאין לה בסיס בחקיקה או בפסיקה; וכן להטות את בחינת השימוש ההוגן לרעת מפתח של כלי לשימוש כללי, אם הכלי עשוי לשמש ליצירת יצירות שאינן מפרות זכויות יוצרים אך עשויות להתחרות ביצירות קיימות. על בית המשפט לדחות את שתי התיאוריות.

Engine וברית המפתחים⁠(נפתח בחלון חדש)

השימוש של חברות הזנק במודלי בסיס ממחיש כי שימוש ביצירות המוגנות בזכויות יוצרים לאימון מודל AI הוא שימוש הוגן, ולא הפרת זכויות יוצרים. מטרת האימון של מודל בסיס אינה לשכפל את היצירות שמהן הוא לומד, אלא לבנות כלי לשימוש כללי שאחרים יוכלו להתאים למטרות חדשות. המטרות שבחרו חברות ההזנק אינן דומות כלל למטרות של היצירות הכלולות במערכי נתוני האימון.

הקרן לחדשנות אמריקאית⁠(נפתח בחלון חדש)

ככל שאימון AI מאפשר יצירת ידע, ביטוי, תוכנה ויכולות אחרות, יש להביא תועלות אלה בחשבון במסגרת הגורם הרביעי, הבוחן את השפעות השימוש על השוק. הנמקה זו תומכת כאן ביישום חדש: התחשבות בערכן לביטחון הלאומי של יכולות המאפשרות ניתוחים חדשים, פיתוח תוכנה ועבודה יצרנית אחרת.

גרגורי לפרט⁠(נפתח בחלון חדש)

מומחה לטכנולוגיות ספרייה

״המטרה העיקרית של זכויות יוצרים אינה לתגמל את עמלם של יוצרים, אלא לקדם את המדע ואת האומנויות השימושיות.״ הספריות שותפות לתכלית יסודית זו של חוק זכויות היוצרים. לדוגמה, ספריית הקונגרס מצהירה כי שליחותה היא לספק ״גישה למקור ידע עשיר, מגוון ובר-קיימא, שיעניק לכם מידע והשראה ויעודד את מעורבותכם בעשייה אינטלקטואלית ויצירתית״. במוסדות אחרים מופיעים ניסוחים דומים להפליא: שליחותה של ספריית הרווארד היא ״לפעול יחד עם הקהילות שלנו ליצירת ידע חדש ולשיתופו״; ספריות MIT שואפות ״לקדם ידע באמצעות מתן בסיס מהימן ליצירת מידע, להפצתו, לשימוש בו, לעיסוק יצירתי בו ולשימורו״; והספרייה הציבורית של ניו יורק נועדה ״לקדם ידע באמצעות מתן גישה חופשית ופתוחה לחומרים״. הזמינות הפתוחה של מודלי AI לשימוש כללי משרתת תועלת ציבורית חשובה ותומכת בה, בכך שהיא מאפשרת לספריות לעמוד בקצב ההתפתחויות בשימור הידע האנושי ובהנגשתו לדורות הבאים.

ג׳ושוע ס׳ גאנס⁠(נפתח בחלון חדש)

פרופסור לניהול אסטרטגי

זכויות יוצרים תומכות לא רק בתמריץ ליצור תוכן, אלא גם בתמריץ לפתח כלים שלומדים ממנו. כלל שלפיו כל מכירה שאבדה מקימה עילת תביעה עלול להחליש את התמריץ השני בלי להגן באופן מהימן על הראשון.

קווין קלי⁠(נפתח בחלון חדש)

סופר

AI היא טכנולוגיה טרנספורמטיבית המאיצה את יצירתן של יצירות חדשות באינספור תחומים באומנויות ובמדעים. למר קלי יש ניסיון באופן שבו AI מקדם את תחום הספרות. לדעתו, אפשר לראות בכל מודל AI מדיום חדש לחלוטין, המעניק לכותבים יכולת ליצור טקסטים ורעיונות חדשים ולהסיק מסקנות. לפיכך, פסיקה לטובת התובעים בסוגיית השימוש ההוגן תעניק להם הרבה מעבר למונופול המוגבל על הביטוי המקורי שלהם שהקונגרס התכוון להעניק. היא תעכב את פיתוחן של טכנולוגיות המסוגלות להפיץ כמויות מידע שבעבר לא ניתן היה להעלות על הדעת. היא גם תעכב דרכי חשיבה חדשות ויצירת יצירות מקוריות חדשות, הן באומנויות והן במדעים. ידיד בית המשפט מגיש מסמך עמדה זה לתמיכה בטענת הנתבעים כי השימוש ביצירות המוגנות בזכויות יוצרים לאימון מודלי שפה גדולים הוא שימוש הוגן לפי 17 U.S.C. § 107. כמי שעוסק בכתיבה לאורך כל חייו, ההגנות הניתנות לבעלי זכויות יוצרים חשובות למר קלי. חשוב לא פחות לשמור על מרחב לשימושים מותרים בחומר המוגן בזכויות יוצרים ולצמיחתן של טכנולוגיות טרנספורמטיביות. אחרת, זכויות היוצרים יחנקו דווקא את היצירתיות, החדשנות והפצת הידע שאותן נועדו לעודד. דוקטרינת השימוש ההוגן חיונית להבטחת האיזון הזה.

Khosla Ventures⁠(נפתח בחלון חדש)

השימוש ההוגן נועד בדיוק למנוע שימוש בדיני זכויות יוצרים נגד החדשנות שאותה נועדו לקדם. כדי לממש את ייעודן החוקתי של זכויות היוצרים, ״לקדם את המדע ואת האומנויות השימושיות״, חוקת ארצות הברית, פרק I, סעיף 8, פסקה 8, על בית המשפט לקבוע כי השימוש ביצירות המוגנות בזכויות יוצרים לאימון מודלי השפה הגדולים של OpenAI מהווה שימוש הוגן מבחינה משפטית.

מתיו סאג⁠(נפתח בחלון חדש)

פרופסור למשפטים

על סמך התשתית הראייתית בתיק זה, השימוש שעושים הנתבעים ביצירות התובעים לאימון AI הוא טרנספורמטיבי במידה רבה ותומך באופן מובהק בקביעה שמדובר בשימוש הוגן. זאת משום שבתנאים מציאותיים, תוצרי המודלים של הנתבעים אינם דומים בשום היבט רלוונטי לעותקי הביניים שאינם גלויים לעין, אשר נוצרים בתהליך האימון.

מייקל וול ושרה רוז סיסקינד⁠(נפתח בחלון חדש)

מוזיקאי ומלחין / קומיקאית וכותבת

מסמך עמדה זה ממחיש את משמעותו של המשפט הזה בפועל דרך עבודתם של שני יוצרים עצמאיים, המסתמכים לפרנסתם על הגנת זכויות יוצרים וגם על כלי AI. ידידי בית המשפט שרה רוז סיסקינד ומייקל וול הם אמנים היוצרים יצירות מקוריות ומעניקים רישיונות לשימוש בהן. עם זאת, הם משתמשים ב-AI כדי לבצע את העבודה הנלווית לתהליך היצירתי ולהצמיח את עסקיהם בשוק גדוש במתחרים עתירי משאבים. עבור ידידי בית המשפט, AI אינו תחליף ליצירתיות ואינו קיצור דרך בתהליכי היצירה שלהם. AI עוזר להם ליצור יותר ולהרחיב את עבודתם לצורות ביטוי חדשות. ניסיונם של ידידי בית המשפט מחזק את עמדת ארצות הברית שלפיה כלי AI ״יכולים וצריכים לסייע ביצירת תנאי תחרות שוויוניים יותר בין גופי הוצאה לאור מרכזיים לעצמאיים״. סיסקינד משתמשת ב-AI בכל היבט של העסק שלה, ממשימות ניהול יומיומיות ועד לפיתוח רעיונות וגיוס לקוחות חדשים. בעזרת AI, העבודה שאינה יצירתית נעשית מהר יותר ובעלות נמוכה יותר, והעבודה היצירתית שלה טובה יותר. כדבריה, ״אני לא חושבת שבשלב הזה הייתי יכולה לנהל את העסק שלי בלי AI״. באופן דומה, AI מסייע לוול להתמודד עם הדרישות התפעוליות של עסק המוזיקה שלו, לצמצם עלויות ולהקדיש יותר מזמנו להלחנה. כמו סיסקינד, גם הוא מטיל ספק בכך שהעסק שלו היה יכול לשרוד במתכונתו הנוכחית ללא AI.

מייק קנופ, דניאל לאוד, דאגלס שמידט⁠(נפתח בחלון חדש)

חוקרי מדעי המחשב

הכללה ושינון הן תופעות נפרדות. אימון על אוסף גדול ומגוון מאפשר למודל להגיב להנחיות שלא נתקל בהן במהלך האימון. הדבר תומך במסקנה שהוא לומד דפוסים הניתנים ליישום בהקשרים חדשים, ולא רק מאחסן יצירות מקור. מודל מאומן אינו מאגר מסמכים שניתן לגשת לכל אחד מהם באמצעות כתובת, ובדרך כלל אינו מאחזר פריטי מידע מזוהים מנתוני האימון כקבצים מאוחסנים. אין כתובת, אינדקס או מזהה קובץ שבאמצעותם אפשר לבקש ולקבל נתוני אימון מסוימים; במקום זאת, תהליך היצירה מתקדם באמצעות הפקת התפלגות הסתברות לטוקן הבא ובחירה מתוכה.

Public Knowledge⁠(נפתח בחלון חדש)

עקרון השימוש ההוגן הגן על כלים המסייעים לאנשים להתמצא באוספי המידע העצומים שהביא עמו העולם הדיגיטלי, ובהם חיפוש תמונות וחיפוש בטקסט המלא של ספרים. ראו Perfect 10, Inc. v. Amazon.com, Inc., 508 F.3d 1146, 1164–68 (9th Cir. 2007); Authors Guild v. Google, Inc., 804 F.3d 202, 216–17, 225 (2d Cir. 2015) (״גוגל ספרים״). הוא הגן גם על אספקת ספרים דיגיטליים נגישים בידי ספריות לקוראים עם מוגבלות בקריאת חומר מודפס. ראו Authors Guild, Inc. v. HathiTrust, 755 F.3d 87, 101–03 (2d Cir. 2014). והוא הגן על פרסום מקוון וחינמי של תקנים טכניים שאומצו בחוק, מתוך הכרה ב״תועלת הציבורית המשמעותית שבגישה חופשית וקלה לחוק״. Am. Soc’y for Testing & Materials v. Public.Resource.Org, Inc., 82 F.4th 1262, 1271–72 (D.C. Cir. 2023). השימוש ההוגן יועיל באותה מידה להבטיח שיתרונות ה-AI יגיעו לציבור הרחב, במקום להיות בשליטתם של מעטים בעלי זכויות יתר.

הסנאטור ריק סנטורום וחבר בית הנבחרים ריק באוצ׳ר⁠(נפתח בחלון חדש)

חברי קונגרס לשעבר

״מראשיתם, דיני זכויות היוצרים התפתחו בתגובה לשינויים משמעותיים בטכנולוגיה.״ Sony Corp. of Am. v. Universal City Studios, Inc., 464 U.S. 417, 430 (1984). בהתאם למקור זה, דוקטרינת השימוש ההוגן, שעוגנה בחקיקה בחוק זכויות היוצרים משנת 1976, נועדה לפעול לצד השינוי הטכנולוגי, ולא נגדו. AI היא הטכנולוגיה החדשה ביותר ובעלת ההשלכות מרחיקות הלכת ביותר שיש להחיל עליה דוקטרינה זו. השימוש ביצירות המוגנות בזכויות יוצרים לאימון מודלי AI הוא דוגמה מובהקת לשימוש הוגן. מודל AI מסתמך על יצירות לא כדי להעביר לציבור את הביטוי הגלום בהן, אלא למטרה שונה בתכלית: לחלץ את הדפוסים הסטטיסטיים של השפה המאפשרים למודל לפעול. פסיקה שלפיה אימון AI הוא שימוש הוגן היא בעלת חשיבות חיונית לארצנו. לחופש של מדענים, חברות ויזמים אמריקאים לאמן AI יש חשיבות כלכלית ואסטרטגית עליונה.

רון ססקינד ובריאן ל׳ פריי⁠(נפתח בחלון חדש)

עיתונאי זוכה פרס פוליצר / פרופסור למשפטים

השימוש שעשתה OpenAI בכתבות עיתונאיות לאימון מודלי ה-AI הגנרטיבי שלה לא פגע בשום צורה בציפיות המסחריות הסבירות של גופי החדשות התובעים. הם הזמינו ופרסמו כתבות עיתונאיות מתוך ציפייה למכור לצרכנים גישה לאותן כתבות. הם מחזיקים בזכות הבלעדית למכור לצרכנים גישה לכתבותיהם, וממשיכים לממש אותה. יכולתם למכור לצרכנים גישה לכתבותיהם לא הושפעה מהשימוש שעשתה OpenAI באותן כתבות לאימון מודלי ה-AI שלה.

ממשלת ארצות הברית⁠(נפתח בחלון חדש)

בהליך זה, הניו יורק טיימס מבקש לצמצם את דוקטרינת השימוש ההוגן כך שלא תחול על אימון מודלי השפה הגדולים (LLMs) של OpenAI. תוצאה כזו תהיה מנוגדת לעקרונות יסוד בדיני זכויות יוצרים ותעכב קשות את ״קידום המדע והאומנויות השימושיות״. חוקת ארצות הברית, פרק I, סעיף 8, פסקה 8. כפי שיידון להלן, גופי תקשורת — ובהם גופים עצמאיים ומיזמי תקשורת חדשים, נוסף על הניו יורק טיימס עצמו — נעזרים במודלי LLM למטרות עיתונאיות ואחרות. ומעבר לנושא ההליך הזה, מודלי LLM כבר מסייעים לחוקרים בתחומים שונים להשיג פריצות דרך משמעותיות. הגבלת הפיתוח של מודלי LLM בשל הבנה שגויה של דוקטרינת השימוש ההוגן תסכל התקדמות יצירתית ומדעית כזו, ובה בעת תפגע בשגשוג ובניידות הכלכלית בארצות הברית.